טיפות » כתבות כלליות » הלכות תשעה באב - המשך

קטגוריות

זמני כניסת השבת
כניסת ויציאת שבת פרשת וישב
כ"ט כסלו תשפ"ג - 16.12.2022

ירושלים :
כניסת שבת 15:57
יציאת שבת 17:17

ת"א :
כניסת שבת 16:16
יציאת שבת 17:19

חיפה :
כניסת שבת 16:06
יציאת שבת 17:16

באר שבע :
כניסת שבת 16:20
יציאת שבת 17:20

שבת שלום !!!
הפופולארים
פורסם ע"י the-shadow ב: 7-08-2016, 10:46      
קטגוריה: כתבות כלליות
 (הצבעות #: 3)

הלכות ט באב - המשך

 

מאת הרב אליעזר מלמד

 

דין יום עשירי באב
בשביעי של חודש אב כבשו הבבלים את בית המקדש, ובתשעה באב לפנות ערב הציתו בו אש, והיה נשרף במשך כל יום י' באב. ואמר רבי יוחנן, שאם היה חי באותו הדור היה קובע את הצום ליום י' באב, מפני שרובו של היכל נשרף בו. ויש אמוראים שנהגו להחמיר על עצמם להתענות בתשיעי ועשירי באב. אולם הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכל הולך אחר ההתחלה, והתחלת הפורענות היתה בט' באב (תענית כט, א; ירושלמי תענית פ"ד ה"ו).

אלא שהואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ישראל שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בעשירי באב. למנהג ספרדים האיסור נמשך בכל היום, ולמנהג אשכנזים עד חצות היום בלבד (שו"ע ורמ"א תקנח, א). 

לדעת רוב האחרונים, בנוסף לאיסור לאכול בשר ולשתות יין, גם אין לכבס או ללבוש בגדים מכובסים, ואין להסתפר ואין לשמוע מוזיקה משמחת ואין לרחוץ בחמים. אבל לרחוץ בפושרים מותר. ויש מקילים וסוברים שרק מבשר ויין צריכים להימנע ביום העשירי, אבל מותר לרחוץ, להסתפר ולכבס בלא הגבלה. לכתחילה יש לנהוג כמחמירים, ובשעת הדחק אפשר להקל. 19  

וכן נוהגים שלא לברך 'שהחיינו' ביום עשירי באב, כדין שלושת השבועות (חיד"א, כה"ח תקנח, ח; וע' לעיל ח, ז-ח). 

כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר י' באב מותר להתכונן לשבת בתספורת וכביסה ורחצה. ואם השעה דחוקה, מותר לערוך את ההכנות מיד במוצאי תשעה באב (מ"ב תקנח, ג, ערוה"ש ב. בהלכה הבאה יבואר דין מוצאי צום שנדחה).

נוהגים לדחות את קידוש הלבנה עד לאחר הצום, מפני שצריך לאומרו בשמחה, ובתשעת הימים ממעטים בשמחה. ורבים נוהגים לאומרו מיד אחר תפילת ערבית שבסיום הצום, אבל לכתחילה אין ראוי לנהוג כן, מפני שקשה להיות אז בשמחה, שעדיין לא הספיקו לשתות ולאכול ולרחוץ פנים וידיים ולנעול נעליים. ולכן נכון לקבוע את זמן קידוש הלבנה כשעה או שעתיים אחר צאת הצום, ובינתיים יאכלו ויתרחצו מעט, וכך יוכלו לקדש את הלבנה בשמחה. ובמקום שחוששים שאם ידחו את קידוש הלבנה יהיו שישכחו לאומרו, אפשר לאומרו מיד אחר הצום, וטוב שישתו וירחצו את הפנים לפני כן. 20  

דיני תשעה באב שחל בשבת ונדחה
תשעה באב שחל בשבת נדחה ליום ראשון, וביום השבת אין מראים שום סימן אבלות, ואוכלים ושותים כבכל שבת, ואפילו כסעודת שלמה בשעתו (ע' לעיל ט, ד). 21 

כפי שלמדנו (לעיל ד) מעוברות ומיניקות חייבות להתענות בתשעה באב. אבל בצום נדחה דינן קל יותר, ואם הן חלשות במקצת או שיש להן מיחוש מסוים, אף שאינן חולות - פטורות מצום שנדחה (באו"ה תקנט, ט, ד"ה 'ואינו', כה"ח עה). 

בעלי ברית - חייבים לצום בתשעה באב. אבל אם תשעה באב חל בשבת ועקב כך הצום נדחה ליום ראשון, דינו קל יותר, ולדעת רוב הפוסקים מותר לבעלי השמחה הללו להתפלל מנחה אחר חצות היום ומיד אח"כ לאכול ולשתות. ויש מחמירים. ולמעשה המנהג לערוך את הברית לקראת סוף הצום ולקיים הסעודה אחר צאת הכוכבים. 22 

כאשר תשעה באב חל בשבת והצום נדחה ליום ראשון שהוא י' באב, מנהגי האבלות אינם נמשכים במוצאי הצום, ומותר אחר צאת הכוכבים לספר, לכבס ולרחוץ בחמים. אמנם לדעת רבים יש להימנע בערב מאכילת בשר ושתיית יין, שהואיל והיו באותו היום בצום אין ראוי שמיד אחריו ישמחו בבשר ויין (רמ"א תקנח, א, מ"ב ד-ה; הרב אליהו הל' חגים כט, ט). ויש מקילים לאכול בשר ולשתות יין מיד אחר צאת הצום (ר"ח ויטאל, פר"ח, תורת המועדים יא, ח).

דין קטנים
כבכל המצוות כך מצווה לחנך את הקטנים למצוות הקשורות בתשעה באב והאבלות על החורבן, אלא שמפני חולשת הקטנים, אי אפשר לחנכם לצום. ורק מגיל תשע ומעלה נוהגים לחנכם לצום מספר שעות ביום כפי כוחם. אבל לא יתענו כל היום (רמ"ע מפאנו קיא, ועי' כה"ח תקנד, כג). וכשמאכילים קטנים, נותנים להם מאכלים פשוטים בלבד כדי לחנכם להתאבל עם הציבור (מ"ב תקנ, ה). ורבים נוהגים להדר לחנך את הקטנים שהגיעו לחינוך, היינו לגיל שש, שלא לאכול ולשתות בליל התענית.

ומגיל חינוך, שהוא בערך בגיל שש, שאז הילד כבר מתחיל להבין את סיפור החורבן והאבלות עליו, מחנכים את הקטנים שלא לנעול סנדלים או נעליים מעור ושלא לסוך ושלא לרחוץ לשם תענוג. ויש נוהגים להחמיר בזה אף מגיל שנתיים-שלוש, ואף שהקטנים הללו אינם מבינים את עניין האבלות, יש בכך השתתפות באבלות, והדבר מבטא את עגמת הנפש שלנו על החורבן, שאפילו התינוקות שותפים במידה מסוימת באבל. 23 

כשם שאסור לגדולים ללמוד תורה, מפני שהיא משמחת, ורק בדברים הרעים הקשורים לחורבן הבית והלכות אבלות מותר ללמוד (לעיל הלכה י), כך גם הדין לגבי גדולים, שמותר להם ללמד את הקטנים רק בדברים הקשורים לחורבן ולאבלות. ויש אומרים שאפילו סוגיות הקשורות לחורבן והלכותיו אסור לגדולים ללמד את הקטנים, מפני שבשעה שהגדול מלמד את הקטן, הגדול שמח, ורק לספר לו על החורבן מותר (מ"ב תקנד, ב, וע' כה"ח ח). וכיוון שאלו שתי דעות שקולות, רשאי כל אדם לבחור כיצד לנהוג. ולכל הדעות מותר לקטן ללמוד בעצמו בכל הדברים שמותרים לגדול.


תגיות:
חזרה
  • תגובות: 0
  • צפיות:5995
אינך רשום או מחובר לאתר כעת
כדי להנות מתכניו המלאים של האתר הירשם עכשיו או התחבר לאתר דרך תיבת ההתחברות

eXTReMe Tracker