https://www.tipot.co.il

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רְפָאֵנוּ וְנֵרָפֵא כִּי קֵל רוֹפֵא רַחֲמָן וְנֶאֱמָן אַתָּה - קֵל רוֹפֵא שֶׁיּוֹדֵעַ לְרַפֵּא, רַחֲמָן שֶׁעוֹשֶׂה זֹאת בְּאַהֲבָה 

וּבְרַחֲמִים וְנֶאֱמָן שֶׁמְּרַפֵּא חִנָּם אֵין כֶּסֶף, וְלֹא מְנַצֵּל אֶת חֹסֶר הַבְּרֵרָה לָקַחַת אֶת כָּל כַּסְפֵּנוּ.

יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא אָמַר אֶת מַה שֶּׁהָיִינוּ מְצַפִּים לִשְׁמֹעַ... הוּא לֹא אָמַר מִשְׁפָּט בְּסִגְנוֹן שֶׁל: "מֶה עָשִׂיתָ? הַאֵינְךָ מִתְבַּיֵּשׁ? 

אַתָּה רָשָׁע! אַתָּה לֹא אַבָּא! אַתָּה לֹא בֶּן אָדָם!"... לֹא וָלֹא! יַעֲקֹב רַק אָמַר לְחָמִיו: "חִפַּשְׂתָּ וְלֹא מָצָאתָ כְּלוּם? בָּרוּךְ 

ה'! עַכְשָׁו תֹּאמַר לִי: בַּמָּה אֲנִי לֹא בְּסֵדֶר? רַק תֹּאמַר - וַאֲנִי אֲתַקֵּן!"... זוֹ הָיְתָה צוּרַת הַמְּרִיבָה שֶׁבֵּין יַעֲקֹב לְלָבָן...

"כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן וְכֶסֶף, כֹּחוֹת וּמַחְשָׁבָה הִשְׁקַעְתִּי בַּפְּגִישָׁה הַזֹּאת, וּלְבַסּוֹף הִתְבָּרֵר שֶׁכְּלָל לֹא הִגַּעְתִּי לַכְּתֹבֶת 

הַנְּכוֹנָה"...

כֻּלּוֹ הָיָה אָחוּז רְעָדָה, בְּקֹשִׁי הוֹצִיא מִפִּיו אֶת הַמִּלִּים: "לוֹקְחִים לִי אֶת הַבַּיִת, לוֹקְחִים לִי אֶת הַמֶּשֶׁק וְאֶת הַחֵשֶׁק לִחְיוֹת". 

יוֹתֵר הוּא לֹא הוֹסִיף דָּבָר, רַק רָעַד.

בָּעוֹלָם הַבָּא לֹא יִשְׁאֲלוּ אוֹתְךָ מִי הָיָה אָבִיךְ, אוֹ מֶה הָיָה שִׁעוּר קוֹמָתוֹ שֶׁל סָבְךָ. כָּל אֵלֶה שֶׁמַּרְגִּיעִים אֶת עַצְמָם 

בַּמַּחְשָׁבוֹת הַלָּלוּ, כְּשֶׁיָּבֹא יוֹם פְּקֻדָּתָם, יִתְאַכְזְבוּ לְגַלּוֹת שֶׁאָמְנָם הַסַּבָּא שֶׁלּוֹ בְּגַן עֵדֶן אֲבָל הוּא בְּגֵיהִנֹּם...

מַה הַגּוֹרֵם לְכָל הַתְּלָאוֹת הַלָּלוּ? מַה הַגּוֹרֵם לְכָל הַיִּסּוּרִים הַלָּלוּ? מַה הַסִּבָּה אֲשֶׁר מֵחֲמָתָהּ אָנוּ סוֹבְלִים כָּל כָּךְ הַרְבֵּה 

בְּמֶשֶׁךְ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים מִיָּדָם שֶׁל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל?

אֵין סָפֵק, שֶׁבּוּשָׁתֵנוּ בָּעוֹלָם הַבָּא תִּהְיֶה עֲצוּמָה כַּאֲשֶׁר יַרְאוּ לָנוּ מִשָּׁמַיִם שֶׁכִּבַּדְנוּ אֶת הוֹרֵינוּ כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַיְרוּשָׁה שֶׁלָּהֶם; הִכְנַסְנוּ אוֹרְחִים כִּי רָצִינוּ שֶׁכֻּלָּם יֵדְעוּ עַל צִדְקוּתֵנוּ וִידַבְּרוּ עָלֶיהָ; נָתַנּוּ מֵאָה שְׁקָלִים כִּצְדָקָה לְעָנִי רַק מִכֵּיוָן שֶׁרָצִינוּ לְהִתְפַּטֵּר מִמֶּנּוּ כְּבָר

רָאִיתִי אָדָם שֶׁבִּקֵּשׁ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מֵאִשְׁתּוֹ כּוֹס תֵּה, הִיא הִגִּישָׁה לוֹ לְבַסּוֹף כּוֹס שֶׁבְּתוֹכָהּ נוֹזֵל בְּצֶבַע בִּלְתִּי בָּרוּר, שָׁפְכָה מֵהַכּוֹס בַּדֶּרֶךְ, הִנִּיחָה אוֹתָהּ לְפָנָיו עַל הַשֻּׁלְחָן לְלֹא תַּחְתִּית כָּלְשֶׁהִי - וְהָלְכָה... הַאִם זוֹהִי הַצּוּרָה לְכַבֵּד בַּעַל?

"עָדִיף שֶׁיְּפַטְּרוּ אוֹתְךָ מֵהָעֲבוֹדָה – מֵאֲשֶׁר שֶׁהַקב"ה יְפַטֵּר אוֹתְךָ!!

מֵחִלּוּל שַׁבָּת – לֹא מַרְוִיחִים, וּמֵאִידָךְ, מִשְּׁמִירַת שַׁבָּת – אַף פַּעַם לֹא מַפְסִידִים!! עַל כָּךְ, אֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר מְעַנְיֵן:

"הוּא קָרַע אֶת תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ, וּמִשָּׁמַיִם קָרְעוּ לוֹ אֶת הַחַיִּים"