https://www.tipot.co.il

אִם מְבַקְּשִׁים אָנוּ לִלְמֹד אוֹדוֹת הַהַשְׁפָּעָה הָעֲצוּמָה שֶׁעֲלוּלָה לִהְיוֹת לְמַעֲשֶׂה קָטָן וּפָעוּט, לְמִשְׁפָּט אֶחָד וְיָחִיד - נוּכַל 

לִלְמֹד זֹאת מִפָּרָשָׁה מְפֹרֶשֶׁת בַּתּוֹרָה.

 שֶׁכֵּן הִנֵּה, כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים וּמַכִּירִים אֶת הַצָּרוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁסָּבַלְנוּ מִבְּנֵי יִשְׁמָעֵאל בְּמֶשֶׁךְ הַדּוֹרוֹת. אַלְפֵי אֲלָפִים שֶׁל יְהוּדִים 

נָפְלוּ קָרְבָּן לְחַרְבוֹתֵיהֶם שֶׁל הַלָּלוּ, אֲשֶׁר שָׁפְכוּ אֶת דָּמָם שֶׁל בְּנֵי עַמֵּנוּ כַּמַּיִם. דַּי לָנוּ אִם נִתְבּוֹנֵן בַּפִּגּוּעִים אֲשֶׁר כֻּלָּנוּ 

מַכִּירִים בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, דַּי לָנוּ אִם נִזָּכֵר בַּטֶּבַח הַנּוֹרָא שֶׁחוֹלְלוּ הָעַרְבִים, יִמַּח שְׁמָם, בִּישִׁיבַת חֶבְרוֹן בִּשְׁנַת תַּרְפַּ"ט - 

כַּאֲשֶׁר מַמָּשׁ חָתְכוּ אֶת הַיְּהוּדִים לַחֲתִיכוֹת, דַּי לָנוּ אִם נַחְזֹר לְאָחוֹר וְנִזָּכֵר בְּכָל הַיְּהוּדִים שֶׁנִּשְׁחֲטוּ וְנֶהֶרְגוּ בְּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת 

בִּידֵי בְּנֵי עַוְלָה בְּתֵימָן וּבְעוֹד אֲרָצוֹת מֵאַחַר וְסֵרְבוּ לְהָמִיר אֶת דָּתָם, וְעוֹד הָרְשִׁימָה אֲרֻכָּה.

 וּבְכֵן, מַה הַגּוֹרֵם לְכָל הַתְּלָאוֹת הַלָּלוּ? מַה הַגּוֹרֵם לְכָל הַיִּסּוּרִים הַלָּלוּ? מַה הַסִּבָּה אֲשֶׁר מֵחֲמָתָהּ אָנוּ סוֹבְלִים כָּל כָּךְ 

הַרְבֵּה בְּמֶשֶׁךְ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים מִיָּדָם שֶׁל בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל?

 תְּשׁוּבָה לַדָּבָר - מוֹצְאִים אָנוּ בִּדְבָרָיו שֶׁל הָרַמְבַּ"ן, הַמְלַמֵּד כִּי שֹׁרֶשׁ וִיסוֹד הַצָּרוֹת הַלָּלוּ הִנּוֹ בְּמִשְׁפָּט אֶחָד וְיָחִיד 

שֶׁאָמְרָה שָׁרָה אִמֵּנוּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ (בְּרֵאשִׁית טז, ה): "וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ, אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ 

וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ"!

 שָׁרָה אִמֵּנוּ נָתְנָה אֶת שִׁפְחָתָהּ לְאִישָׁהּ, וּמִשֶּׁרָאֲתָה כִּי הִיא מְקִלָּה רֹאשׁ בִּכְבוֹדָהּ, וּכְפִי שֶׁכְּבָר הֶאֱרִיכוּ הַמְפָרְשִׁים לְבָאֵר 

אֶת סִבַּת תַּרְעוֹמְתָּהּ שֶׁל שָׂרָה, הִיא הִפְקִידָה אֶת מִשְׁפָּטָהּ בְּיָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא! וְאָמְנָם, אַבְרָהָם אָבִינוּ הִתִּיר 

לְשָׂרָה לַעֲשׂוֹת בְּשִׁפְחָתָהּ כִּרְצוֹנָהּ, שָׂרָה אִמֵּנוּ עִנְּתָה אֶת הָגָר, וְאֶת הַתּוֹצָאוֹת אָנוּ סוֹבְלִים עַד הַיּוֹם, כְּפִי שֶׁאוֹמֵר 

הָרַמְבַּ"ן: "חָטְאָה אִמֵּנוּ בָּעִנּוּי הַזֶּה, וְגַם אַבְרָהָם בַּהֲנִיחוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְשָׁמַע ה' אֶל עָנְיָהּ וְנָתַן לָהּ בֵּן שֶׁיְּהֵא פֶּרֶא אָדָם 

לְעַנּוֹת זֶרַע אַבְרָהָם וְשָׂרָה בְּכָל מִינֵי הָעִנּוּי"!

 נוֹרָא וְאָיֹם! בִּגְלַל טָעוּת שֶׁטָּעֲתָה שָׂרָה אִמֵּנוּ, עַל פִּי דַּרְגָּתָהּ הַבִּלְתִּי נִתְפֶּסֶת; בִּגְלַל מִשְׁגֶּה חַד פַּעֲמִי שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי 

וְנָכוֹן - נִמְסְרוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל בִּידֵיהֶם שֶׁל הַמְרַצְּחִים הַשְּׁפָלִים, אֲשֶׁר טוֹבְחִים בָּהֶם זֶה אַלְפֵי שָׁנִים! לְלַמֶּדְךָ, עַד הֵיכָן 

מַגִּיעַ כֹּחוֹ שֶׁל מַעֲשֶׂה אֶחָד וְיָחִיד!