טיפות » חכמי ישראל » הרש"ש - רבי שלום שרעבי

קטגוריות

זמני כניסת השבת
כניסת ויציאת שבת פרשת תזריע מצורע תשע"ח :
כ"ח ניסן תשע"ח - 13.04.2018

ירושלים :
כניסת שבת 18:31
יציאת שבת 19:45

ת"א :
כניסת שבת 18:46
יציאת שבת 19:47

חיפה :
כניסת שבת 18:38
יציאת שבת 19:47

באר שבע :
כניסת שבת 18:48
יציאת שבת 19:47


שבת שלום !!!
הפופולארים
פורסם ע"י the-shadow ב: 30-01-2015, 08:39      
קטגוריה: חכמי ישראל
 (הצבעות #: 3)

הרש"ש - רבי שלום שרעבי

 

הרש"ש-רבי שלום שרעבי

 

 

רבי שלום מזרחי הידוע בשם משפחתו "שרעבי" המכונה הרש"ש הקדוש , נולד בשנת ה'ת"פ 1720 למניינם, בעיר צנעא שבתימן, לאביו רבי יצחק שרעבי. הרש"ש הקדוש היה גדול המקובלים בדורות האחרונים שאחר האר"י הקדוש. ונחשב לפוסק אחרון בענייני קבלה וכוונות במצווות ובתפילה.


בצעירותו למד רבנו תורה מחכמי צנעא, וכבר אז נחשב לגדול בתורה, לאחר מכן החליט לעלות ארצה ובא דרך העיר בומביי שבהודו, משם נסע לבצרה ולבגדד שבעיראק, שם התעכב עד שנזדמנה לפניו שיירה ההולכת לדמשק ולחאלב שבסוריה.

וכך מספר בעל ה"בן איש חי" רבי יוסף חיים בספרו "בן יהוידע" על אותו היום שבו יצא הרש"ש הקדוש מתימן

וזה לשונו: ודע, כי אבותינו סיפרו לנו על רבנו הרש"ש ז"ל, כשיצא מארץ תימן בא דרך בומביי ובצרה לעירנו בגדד עובר אורח כדי לילך לירושלים דרך דמשק ... וכאשר בא רבנו הרש"ש היה מתעלם כדי לא להודיע עצמו שהוא חכם, אלא סוג אדם פשוט גר עובר אורח, ונתעכב פה עד שניזדמנה לו שיירה שהולכת לדמשק. ובזמן ישיבתו פה, היה הולך ביום לישיבה שעל מצבת השיך יצחק גאון ז"ל ויושב ללמוד זוהרהקדוש עימהם. ואומרים: כאשר היה לומד בזוהר פרשת בלק היה רבנו לומד הזוהר בהתלהבות ובקול רם, וכשהגיע לתיבות "כה תדבר" וגו' היה מוציא תיבת "כה" מפיו בחזקה ותוקף ליבו בכח גדול. ויאמרו לו הזקנים היושבים שם: "מדוע אתה צועק בתיבת "כה" בתוקף ובקול גדול וקורא אותה בכח גדול מאוד? ויאמר להם בלשון ערבית של תימן בזו הלשון: "האדי אל כה חרקת קלבי" (תרגום: זאת ה"כה" שרפה את ליבי) עד כאן שמענו מאבותינו. נמצא צדיק זה קודם שזרח אורו בירושלים תובב"א, בא אל ארצנו ודרכו רגליו על רחובות עירנו, כדי שיהיו מניחים אותו עטרה בראש, ואשרי עין ראתהו, זכותו יגן עלינו אמן!

 

 

לאחר מסע נדודים הגיע הרש"ש לארץ ישראל. 

 

משהגיע לארץ ישראל, החליט שלא לגלות את זהותו ואת יכולתו בלימוד הנגלה והנסתר, לכן פנה אל רבי גדליה חיון ראש ישיבת המקובלים 'בית אל' ואמר לו שברצונו להיות שמש בישיבה ובתמורה יקבל רק קורת גג לראשו, מטרת בקשתו של הרש"ש הקדוש הייתה על מנת להצטנע ולא להתפרסם.

ואף סיפר לראש הישיבה כי הוא יתום ואין לו היכן להיות. נכמרו רחמיו של רבי גדליה חיון והרש"ש קיבל את משרת השמש בישיבה, הגיש תה חם ללומדים, סידר את הספרים במקומם ובכל אותו זמן שם אוזנו כאפרכסת לשמוע כל דיבור של אותם גאונים תלמידי החכמים, ולא אחת שמע אותם מתחבטים בקושיה או סוגיה לא נהירה, ולמרות שידע את התשובות ובקלות יכול היה לענות להם ולהאיר את עיניהם, היה שותק, היות והחליט להסתיר את גדולתו.



פעם אחת עת נתן רבי גדליה חיון את שיעורו היומי, נתקלו החכמים הקדושים בקושיה חמורה ולא הצליחו ליישב את הקושיה בשום צורה שהיא, ראה הרש"ש בצערם ובצערו של ראש הישיבה רבי גדליה חיון ולעת ערב כאשר יצאו הרבנים מבית המדרש ניגש רבנו אל שולחנו, כתב תשובה לקושייתם והטמין את הפתק בתוך ספרו של ראש הישיבה. למחרת בא ראש הישיבה ולפתע אורו עיניו, אין זה כי אם פתק מן השמיים, כך חשב.

אך לאחר שהמעשה חזר על עצמו כמה וכמה פעמים, פנה רבי גדליה לכל בני הישיבה ואמר: גוזר אני על כותב הפתקים הללו כי יגלה עצמו לפנינו ונחלוק לו את הכבוד הראוי לו.

 

התגלות הרש"ש 

 

מאחר ורבינו לא רצה לגלות את זהותו נותר הדבר בגדר תעלומה, לרבי גדליה חיון הייתה בת בשם חנה, היא ראתה כמה רוצה אביה לדעת מיהו בעל הפתקים ולכן לילה אחרי לילה הייתה עוקבת דרך החלון עד שיום אחד ראתה את השמש נגש לשולחן אביה כותב משהו על דף ומכניס לתוך הספר, מיד רצה חנה אל אביה ובהתרגשות רבה סיפרה לו כי היא יודעת מי הוא אותו צדיק נסתר בעל הפתקאות וספרה לאביה את השתלשלות העניינים.

באותו לילה הגיעה רבי גדליה חיון מוקדם מן הרגיל לישיבה, קרא אליו את השמש ושאל אותו האם זה נכון שהוא כותב את הפתקאות, לאחר זמן מה הודה הרש"ש כי אכן הוא כתב את התשובות וביקש מרבי גדליה שלא יגלה את סודו מאחר והוא רוצה להישאר נסתר, אך רבי גדליה שראה בזה אות משמיים לא שעה לתחנוניו והושיבו לידו בראש השולחן. לאחר חצות החלו התלמידים לחזור לבית המדרש והנה הם רואים את השמש יושב לימינו של רבי גדליה, אמר רבי גדליה לתלמידיו, תנו כבוד לתורה כי הוא האיש שנשלח להאיר עינינו בתורה.

 

נישואיו

ואכן לאחר זמן מה נשא הרש"ש את מרת חנה בתו של רבי גדליה חיון לו לאשה, לזוג נולד בן לו קראו חזקיהו יצחק. (ששימש לאחר שנים בראשות הישיבה, ואף נכדו של הרש"ש רבי רפאל אברהם שלום שרעבי שימש בראשות הישיבה)

בשנת ה'תק"י נפטר חותנו רבי גדליה חיון והרש"ש מונה לראש הישיבה בישיבת 'בית אל' כפי שצווה חמיו לפני פטירתו.

 

גדולתו 

רבי חיים פלאג'י העיד על הרש"ש כי נשמתו היא נשמת האריז"ל.

רבי יוסף חיים מבגדד, ה'בן איש חי', כותב בספרו, "אשרינו שדרכו רגליו בעירנו ואשרי עין ראתהו".

החיד"א כותב על הרש"ש "קדוש בדורנו מקובל מופלא..."

הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום" ומבין תלמידיו היו החיד"א‏‏,‏ הרב יום טוב אלגאזי  רבי חיים דילרוזה ורבי גרשון מקיטוב גיסו של הבעל שם טוב. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש ולמרות זאת נחשב הרש"ש בעיניהם לרבם.

 


פטירתו


בשנת ה'תקל"ז, י' בשבט, נשבה ארון הקודש, הרש"ש הקדוש הסתלק לבית עולמו ונשמתו עלתה ישר לפני כסא הכבוד.

 

מקום קבורתו של הרש"ש בהר הזיתים בירושלים





מקצת ספריו:

פירוש השמ"ש

סידור הרש"ש

רחובות הנהר

אמת ושלום

נהר השלום

חסדי דוד




מתוך: האתר של הרב מרדכי אליהו זצ"ל

 

http://www.harav.org/


תגיות:
חזרה
  • תגובות: 0
  • צפיות:1872
אינך רשום או מחובר לאתר כעת
כדי להנות מתכניו המלאים של האתר הירשם עכשיו או התחבר לאתר דרך תיבת ההתחברות

eXTReMe Tracker