טיפות » כתבות כלליות » נרות החנוכה - מאמר מאת יהודה רובן

קטגוריות

זמני כניסת השבת
כניסת ויציאת שבת פרשת תזריע מצורע תשע"ח :
כ"ח ניסן תשע"ח - 13.04.2018

ירושלים :
כניסת שבת 18:31
יציאת שבת 19:45

ת"א :
כניסת שבת 18:46
יציאת שבת 19:47

חיפה :
כניסת שבת 18:38
יציאת שבת 19:47

באר שבע :
כניסת שבת 18:48
יציאת שבת 19:47


שבת שלום !!!
הפופולארים
פורסם ע"י the-shadow ב: 3-12-2015, 10:38      
קטגוריה: כתבות כלליות
 (הצבעות #: 3)

נרות החנוכה - מאמר מאת יהודה רובן

 

חכמי התורה ציוו להדליק את הנרות על פתח הבית מבחוץ, להפיץ את זיכרון הנס ולהציג אותו לעיני הקהל הרחב.

מאה ושמונים שנה שלטו היוונים בארץ. שישה דורות של כפיית תרבות זרה, מתנכרת. בתחילה "בפה רך", בהטבות מפליגות למתייוונים ובפתיחת שערי השלטון בפניהם, בבניית איצטדיונים, בעריכת מופעים, תחרויות אתלטיקה וספורט, מרוצים והתגוששויות. הם בנו איצטדיון ענק בירושלים, בעיר הקודש והמקדש, בעיר התורה והיראה, בעיר הסנהדרין הגדולה. הם פיתו את פרחי הכהונה לערוק ממשמרתם, כדי לחזות בתחרויות הספורט!

הארץ הוצפה בתרבות יוונית גורפת: הערצת היופי, העצמה, הגמישות, האדרת הנעורים והכוחניות. פסלים, עיטורים, גילופים, ציורים, מחזאות, זימרה, ספרות, אמנות, פילוסופיה, מליצה, דיקלום, רטוריקה, איגרוף, סיוף, זריקת דיסקוס, חגאות ומשתאות, ימי איד עליזים.

יהודים בני אותה תקופה אומללה, אלו שהיו בעלי תפיסה מוגבלת והבנה שטחית בתורת ישראל, התלהבו מעצם הופעתה של חכמת יוון בארץ. הם ניצבו משתוממים לנוכח חכמת המדע היוונית, מול האמנות והתרבות. הם התפעלו מהמהלך המחשבתי המסודר ומהפעילות המאורגנת שהציגו היוונים לראווה לעיני כל העם. מה שבעיקר היכה אותם בתדהמה היה החזות החיצונית של התרבות היוונית, האסתטיקה, ועוד יותר מכך, ההערצה הגדולה לתבנית הגוף האנושי, לכוחו הפיזי ולמעלליו הספורטיביים.

יוון "הצליחה" לעטוף בהילה של קדושה את ערכיה החדשים. הגיבור ובעל הכוח הפיזי הפך בעיני אותם יהודים מצומצמי דעת למעין אליל מקודש. ההערצה לגיבורי הספורט הפכה לפולחן אלילי של ממש. המופעים הספורטיביים של היוונים נערכו בהבלטה ובפרסום, ביהירות ובגאווה, בליווי רעש ותעמולה. מדינות העולם לא חדלו באותם ימים מלספר בהתפעלות על החידושים המסעירים הנשמעים מכיוונה של יוון, המעצמה החדשה, המככבת.

זו דרכו של עולם: השטחיות הרדודה אינה מתפעלת מרעיונות מורכבים ועמוקים, אלא דווקא מדיבורים מגובבים וממפעלים רעשניים המכריזים על עצמם בקולי קולות.

חניכי הישיבות, יושבי האוהלים, הסתנוורו מול האור הזורח מחלונות האמפיתיאטרון. הם הסתחררו מצרחות ההמונים המריעים. אור הנר הרוטט שבבית המדרש כאילו נבלע בתוך ים האורות הצבעוני ששטף את ירושלים. מנגינת הלימוד המעודנת כמעט לא נשמעה בתוך ההד הפרוע שהגיע מן האיצטדיון.

היוכלו אלו להתעמת מול אלו? התצליח תורת ישראל להלחם בתרבות יוון? והרי לא בחוצות היא תרון, ולא ברחובות תתן קולה. רחוק-רחוק משם, עמוק-עמוק שוכנת החכמה האמיתית.

פרגוד לפנים מפרגוד ובמחיצה לפנים ממחיצה נמצאת חכמת התורה. דבר האלוקים שוכן במעמקים לבל תשזפנו עינו של מי שאינו ראוי. תורתנו הקדושה איוותה לה מאז ומתמיד את הצניעות. מידת הצניעות איפיינה לא רק את החיים האישיים. גם חיי הרוח של עם ישראל חתומים בחותם הצניעות.

כבר בקבלת התורה למד עם ישראל לבכר את ההצנע ולברוח מן הפרסום. לוחות הברית הראשונים נשתברו מכיוון שניתנו בפומבי ובפרסום. מאז ניתנת התורה במתנה רק לבעלי פנימיות עמוקה המצניעים את אורחותיהם. רק מי שעמל בתורה בסתר ויודע להצניע את ידיעותיו בענוות חן, זוכה שייפתחו לפניו שערי החכמה. "ברית כרותה היא - היגע בתלמודו בצנעה, לא במהרה הוא שוכח. מה טעם? 'ואת צנועים חכמה'" (ירושלמי מסכת ברכות דף ל"ז).

יושבת אוהלים היא התורה. מה יתחמץ ליבה כאשר תיאלץ לחשוף את עצמה בפרהסיה ולהתגלות בחוצות. עדיין מתאבלת היא על אותו יום מר ונמהר שבו הוכרחו היהודים בפקודת תלמי המלך לתרגם את התורה ליוונית. היה זה יום קשה לישראל כיום שנעשה בו עגל הזהב. חשיכה גדולה ירדה אז לעולם (מסכת סופרים פרק א'). התורה חגרה אז שק וקשרה מספד על שנאלצה לצאת מחוץ למחיצתה אל רשות הרבים הגויית האינטלקטואלית. להציג את עצמה בעל כורחה למראה עיניהם הסקרניות של חכמי יוון.

היוכל זר להבין זאת? התוכל חכמה אלוקית זן למדוד את עצמה מול תרבות אנושית נבובה, שאין לה ולו קצה של השגה בפנימיות?

המתייוונים לא ידעו להעריך את האצילות של הצניעות. דווקא הרעש והפרסום מצאו חן בעיניהם. הם התלהבו מתרבות יוון בעלת הפנים המצועצעות. היופי החיצוני המזויף הרשים אותם. הם התמכרו בשיכרון חושים לתרבות החדשה שהציפה את ה"שוק" בהישגיה המדומים, ובד בבד גם פתחה את שעריה לרווחה בפני כל חמודות העולם.

ומה יעשה הבן ולא יחטא? המתייוון קל הדעת, במושגיו הקטנוניים, התפעל מהפרסומת הצעקנית הרועשת, עד שהחל להתבייש בתורה ה"שקטה" שלו, בחכמיה הצנועים... האם יוכל בית המדרש הקטן, העשוי עץ ולפעמים גם מט לנפול, להתחרות במבני הפאר עוצרי הנשימה של האמפיתאטרונים היווניים?הצעיר רפה ההכרה נסחף עם הזרם. שוב לא אבה להכיר את מוצאו הערכי; את ד' האמות של ההלכה המוקפות בחומות של התבדלות, ד' אמות המקודשות של היהדות. חפץ היה במשהו "גדול" יותר, "מרשים" יותר, "אופנתי" יותר.

היוונים הצליחו לחדור אל תוך-תוכם של היכלות הנפש העמוקים. עיניים רבות הם הצליחו לסמא בסנוורים, לבבות רבים הם הסיטו מן המקור...

כיצד יטוהר ההיכל הפנימי?!

ואז שלח ה' תשועה ביד המכבים, אלו קומץ האנשים האיכותיים, שהלכו להתחבא במערות כדי להמשיך לקיים את התורה במסירות נפש. בניסים גלויים גברו בני חשמונאי על היוונים, מיגרו את האויב וטיהרו מחדש את המקדש שנטמא.

לשנה האחרת קבעו את ימי הניצחון לימי הלל והודאה. את הנס הם הנציחו לדורות במצוות הדלקת נרות בכל בית מישראל.

החנוכיה הדולקת מדי שנה בחלונות ובפתחי הבתים אינה רק אקט של זכרון, היא גם אות של הודיה. בבזיכי הזמן המזהיבים נמסך המסר העמוק, אור הנרות מצית בלב המתבונן את הלקח שהינו אקטואלי גם היום.

היוונים הוציאו את הכול לרחובה של עיר, החצינו את כל הערכים, הרסו את מחיצות הצניעות הן מהחיים הפרטיים והן מעולם החכמה. את הכל שיווקו לציבוריות הרחבה והפתוחה. אחת הגזרות של היוונים אסרה על היהודים להתקין דלתות בפתחי בתיהם. בכך הם ביקשו להרוס את ה"מה טובו אוהליך יעקב". אך מזימתם לא צלחה.

"...ואחר כך באו בניך לדביר ביתך... והדליקו נרות בחצרות קדשך". החשמונאים עמלו לתקן את מה שהחריבו היוונים, טיהרו וגידרו את ההיכל מפרצותיו.

חכמי התורה ציוו להדליק את הנרות על פתח הבית מבחוץ, להודיע שהיהדות חורגת הפעם מגדרה ויוצאת בפרסום. בצעד בלתי מקובל מצטווה היהודי להפיץ את זיכרון הנס ולהציג אותו לעיני הקהל הרחב. כיצד יֵראה ה"פרסום היהודי" הנדיר? מהי צורתו? קמפיין רועש? שלטי חוצות? כותרות ראשיות? - לא ולא!

שמונה שלהבות קטנטנות מתפתלות ברוח, נאבקות בחשיכה ומפרסמות בדרך משלהן את ניצחון האמת היהודית על פני הכזב היווני.

שמונה נרות צנועים ושקטים דולקים בלחש, ללא השמעת איוושה. חצי שעה הם דולקים, והמסך היהודי שנפתח לזמן מועט נסגר שוב...

אם תרצו, כאן טמונה תמציתו של ההבדל העמוק בין "הצניעות" היוונית ל"פרסום" היהודי - - -

 

 

אתר ערכים.


תגיות:
חזרה
  • תגובות: 0
  • צפיות:1714
אינך רשום או מחובר לאתר כעת
כדי להנות מתכניו המלאים של האתר הירשם עכשיו או התחבר לאתר דרך תיבת ההתחברות

eXTReMe Tracker